Ps 143
תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל־תַּחֲנוּנַי
בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ׃
כִּי לֹא־יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל־חָי׃
לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֺשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים
כְּמֵתֵי עוֺלָם׃
יִשְׁתּוֺמֵם לִבִּי׃
בְכָל־פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ
אֲשׂוֺחֵחַ׃
לְךָ סֶלָה׃
אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי
עִמ־יֺרְדֵי בוֺר׃
בָטָחְתִּי הוֺדִיעֵנִי דֶּרֶכְ־זוּ
אֵלֵך כִּי־אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי׃
כִסִּתִי׃
אֱלוֺהָי רוּחֲךָ טוֺבָה תַּנְחֵנִי
בְּאֶרֶץ מִישׁוֺר׃
תוֺצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃
כָּל־צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי
עַבְדֶּךָ׃