1Chron 10
וַיָּנָס אִישׁ־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי
פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר
גִּלְבֹּעַ׃
וְאַחֲרֵי בָנָיו וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים
אֶת־יֺונָתָן וְאֶת־אֲבִינָדָב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁוּעַ
בְּנֵי שָׁאוּל׃
וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֺרִים בַּקָּשֶׁת
וַיָּחֶל מִנ־הַיֺּורִים׃
שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּנ־יָבֹאוּ
הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וְהִתְעַלְּלוּ־בִי
וְלֹא אָבָה נֺשֵׂא כֵיו כִּי יָרֵא
מְאֹד ס וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב
וַיִּפֹּל עָלֶיהָ׃
וַיִּפֹּל גַּמ־הוּא עַל־הַחֶרֶב
וַיָּמֹת׃ ס
וְכָל־בֵּיתוֺ יַחְדָּו מֵתוּ׃
כִּי נָסוּ וְכִי־מֵתוּ שָׁאוּל
וּבָנָיו וַיַּעַזְבוּ עָרֵיהֶם וַיָּנֻסוּ
וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּבוּ בָּהֶם׃
ס
לְפַשֵּׁט אֶת־הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ
אֶת־שָׁאוּל וְאֶת־בָּנָיו נֺפְלִים
בְּהַר גִּלְבֹּעַ׃
וְאֶת־כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶצ־פְלִשְׁתִּים
סָבִיב לְבַשֵּׂר אֶת־עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת־הָעָם׃
וְאֶת־גֻּלְגָּלְתּוֺ תָקְעוּ בֵּית
דָּגֺון׃ ס
כָּל־אֲשֶׁר־עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל׃
אֶת־גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת
בָּנָיו וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה וַיִּקְבְּרוּ
אֶת־עַצְמוֺתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָהבְּיָבֵשׁ
וַיָּצוּמוּ שִׁבְעַת יָמִים׃
מָעַל בַּיהוָה עַל־דְּבַר יְהוָה
אֲשֶׁר לֹא־שָׁמָר וְגַמ־לִשְׁאוֺל
בָּאוֺב לִדְרוֺשׁ׃
וַיַּסֵּב אֶת־הַמְּלוּכָה לְדָוִיד
בֶּנ־יִשָׁי׃ ף