2Chron 14
יְהוָה אֱלֹהָיו׃
וְהַבָּמוֺת וַיְשַׁבֵּר אֶת־הַמַּצֵּבוֺת
וַיְגַדַּע אֶת־הָאֲשֵׁרִים׃
אֱלֹהֵי אֲבוֺתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֺת הַתּוֺרָה
וְהַמִּצְוָה׃
וְאֶת־הַחַמָּנִים וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה
לְפָנָיו׃
כִּי־שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵינ־עִמּוֺ
מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי־הֵנִיחַ
יְהוָה לוֺ׃
הָאֵלֶּה וְנָסֵב חוֺמָה וּמִגְדָּלִים
דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עוֺדֶנּוּ
הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ כִּי דָרַשְׁנוּ
אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דָּרַשְׁנוּ
וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב וַיִּבְנוּ
וַיַּצְלִיחוּ׃ ף
וָרֹמַח מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֺת
אֶלֶף ס וּמִבִּנְיָמִן נֺשְׂאֵי מָגֵן
וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֺנִים
אָלֶף כָּל־אֵלֶּה גִּבּוֺרֵי חָיִל׃
בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבוֺת
שְׁלֹשׁ מֵאוֺת וַיָּבֹא עַד־מָרֵשָׁה׃
מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה לְמָרֵשָׁה׃
וַיֺּאמַר יְהוָה אֵינ־עִמְּךָ לַעְזֺור
בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ עָזְרֵנוּ
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־עָלֶי נִשְׁעַנּוּ
וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל־הֶהָמוֺן הַזֶּה
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל־יַעְצֹר
עִמְּךָ אֱנֺושׁ׃ ס
אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנֻסוּ
הַכּוּשִׁים׃
עַד־לִגְרָר וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים
לְאֵין לָהֶם מִחְיָה כִּי־נִשְׁבְּרוּ
לִפְנֵי־יְהוָה וְלִפְנֵי מַחֲנֵוּ
וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד׃
גְּרָר כִּי־הָיָה פַחַד־יְהוָה
עֲלֵיהֶם וַיָּבֹזּוּ אֶת־כָּל־הֶעָרִים
כִּי־בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָם׃
צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ
יְרוּשָׁלִָם׃ ס